מידע חשוב בנוגע לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה החדש
בחודש דצמבר 2014 אושר חוק חדש הקרוי חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. נראה כי החוק שהתקבל ממש רגע לפני פיזור הכנסת לקראת הבחירות, נועד לעשות מהפיכה בכל מה שקרוי "מרוץ הסמכויות".
כל מי שלקראת הליך גירושין או שעבר גירושין שמע בוודאי על ההמלצות לרוץ לרבני או לחילופין לרוץ קודם לבית המשפט לענייני משפחה. אין ספק שבדיני המשפחה במדינת ישראל קיימת חשיבות מכרעת לשאלה מי פתח את התביעה ראשון, והתשובה לשאלה הזו משפיעה על סמכות הערכאות לדון בתביעות שהוגשו להן
המצב האבסורדי שנוצר הוא שבמקום שזוגות שרוצים להתגרש ינסו לגבש הסכמות משותפות, הם חששו כל כך להפסיד את הסמכות שהתביעות בעניינם יעברו לערכאה שהם לא מעוניינים בה, עד שהם זנחו את האפשרות לשבת ולדבר ולהגיע להסכמות והיו עסוקים במירוץ, מי שיגיש את התביעה ראשון.
החוק החדש שייכנס לתוקף לקראת ספטמבר 2015 הוא שחקן חדש במשחק ומטרתו לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכי שלום, מבלי שידרשו לעסוק במירוץ הסמכויות אלא בעצם הם יחוייבו על פי החוק לפנות להליך של הסדרת הסכסוך באמצעים כמו גישור פישור ומשא ומתן כברירת מחדל.
לפי הוראות החוק החדש, מעתה, גבר או אישה שרוצים להתגרש או להגיש תביעות בקשר לסכסוך משפחתי, יהיו מחוייבים תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה המשפטית שיבחרו, בין בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני האזורי.
לאחר הגשת הבקשה יופנו הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, בה יושבים עובדים סוציאליים ומגשרים ואף עורך דין מטעם יחידת הסיוע. יחידות הסיוע ינסו לסייע לצדדים לגבש הסכמות לגבי המחלוקות שביניהם ולהביא את ההסכמות שלהם לאישור בית משפט או בית הדין.
לצדדים יהיה פרק זמן מוגבל של 45 יום או יותר מכך, בהסכמה, שבמהלכם לא יוכלו הצדדים להגיש תביעות זה כלפי זה. רק בחלוף המועדים שנקבעו ובמידה והצדדים לא הצליחו לגבש הסכמות, רק אז יוכל הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון לקבל "זכות ראשונים" ולהגיש את התביעות לערכאה שהוא רוצה שתתן הכרעה. רק אחרי שלמגיש הבקשה ליישוב סכסוך ניתנה ההזדמנות להגיש את תביעותיו ראשון, יוכל השני להגיש תביעות ביתר הדברים לאיזו ערכאה שהוא יבחר.
ומה במקרים דחופים שבהם קיים חשש להברחת רכוש או בריחה של הצד השני מהארץ? החוק נותן מענה גם למקרים אלו ומאפשר למרות האיסור להגיש תביעות, שיוגשו בקשות לקבלת סעדים זמניים שנועדו לשמור על הקיים ולמנוע בריחה מהארץ.
יוזמי החוק ביקשו להפחית את המירוץ סביב שאלת הגירושין והניהול הכפול בין הערכאה האזרחית לערכאה הדתית. הרעיון שעומד בבסיס החוק הוא להסית את הפוקוס מהשאלה מי יגיש תביעה ראשון לשאלה ולאפשרות שצדדים יגיעו להסכמות.
